קרן ואח' נ' אביאל כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע " מ ואח'

פסק דין

כללי

1.התובעים (להלן: בני הזוג קרן), בני רשות בנחלה הידועה כיחידת משק מספר 76 באביאל, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: משק 76 או הנחלה וכפר אביאל או האגודה בהתאמה), רכשו את הזכויות במשק 76 מתמי ודב שמואל (להלן: בני הזוג שמואל). הם הגישו תובענה זו למתן פסק דין הצהרתי לפיו השטח המסומן בבקשה להיתר בניה שהגישו בני הזוג שמואל לבניית בית מגורים מהווה חלק בלתי נפרד ממשק 76 וכי רשאים להחזיק בו מכוח זכויותיהם בנחלה. השטח המסומן בבקשה להיתר בניה הנו רצועה בשטח כ-5 דונם המצויה עורפית לבית המגורים שהוקם במשק 76 וייקרא להלן: הרצועה העורפית או הרצועה שבמחלוקת.

כן נתבקש פיצול סעדים שיאפשר לבני הזוג קרן בהמשך לתבוע את נזקיהם.

ההליך בבית המשפט

2.תחילה כרכו בני הזוג קרן את התובענה לסעד ההצהרתי המבוקש בהליך דנן יחד עם בקשה לאישור פסק בורר (על הליך הבוררות ידובר בהמשך) שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה. התובענה לסעד הצהרתי נמחקה בהסכמה (מטעמים של חוסר סמכות עניינית).

בהמשך הגישו בני הזוג קרן תובענה זו נגד האגודה, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) והסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: הסוכנות או הסוכנות היהודית). בד בבד עתרו בבקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על כפר אביאל לבצע כל עבודה או שינוי ברצועה שבמחלוקת. הבקשה נדחתה מטעמים שונים, שאין צורך לחזור עליהם.

3.הנתבעת 4, (להלן: גב' שמואל), הנה בעלת זכויות במשק 31. מאחר שלפי החלטת האגודה מהווה הרצועה שבמחלוקת חלק ממשק 31 ועל כן עלולה להפגע מהחלטת בית המשפט, צורפה לבקשת האחרונה כנתבעת נוספת.

 4.על פי הנטען בכתב התביעה הפרה האגודה את חובתה כלפי בני הזוג קרן בכך שלא הקצתה להם את הרצועה שבמחלוקת.

המינהל מצדו נהג בניגוד להוראות חוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 בכך שלא ניהל מאגר מידע בנוגע לזכויות במקרקעין שבבעלות המדינה ובכך שנהג בחוסר סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין, בשרירות ובחוסר תום לב ובניגוד לכל כללי מינהל תקין, התנהגות אשר גרמה לבני הזוג קרן נזק עצום. בהיותו מי שקובע מדיניות הקצאת קרקעות אסור היה לו להתעלם מהנעשה במקרקעין ומהתנהגות האגודה שפיצלה נחלות שלא כדין.

כלפי הסוכנות נטען כי נהגה בחוסר סבירות שעה שהתייחסה להודעת המינהל בקשר למשק 76 מבלי ששטח הנחלה וגבולותיה היו נהירים לה. נטען גם כלפיה כי התנהגותה אינה עולה בקנה אחד עם מינהל תקין ולוקה בחוסר סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין.

5.הן המינהל והן הסוכנות היהודית סבורים כי דין התובענה נגדם להדחות מחמת העדר עילה וחוסר יריבות, שכן אין זה מעניינם לקבוע מיקום החלקות שיוקצו לכל מתיישב כך שהמחלוקת האמיתית הנה בין בני הזוג קרן לבין האגודה. בכתב ההגנה העלתה הסוכנות טענת התיישנות, שננטשה בסיכומים ועל כן אין צורך להתייחס אליה.

חוזה המשבצת

6.כפר אביאל מחזיק במשבצת קרקע לפי חוזה משולש שנכרת בינו לבין מדינת ישראל, כבעלים של המקרקעין באמצעות המינהל ובין הסוכנות היהודית כחוכרת הראשית. בהתאם להחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 17.5.65 מוחכרת הקרקע החקלאית ומחולקת לנחלות, אותן מקצה האגודה לחבריה. מעמד חברי האגודה במקרקעין הנו של בני רשות.

7.בהתאם להחלטה 9 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 5.7.66 הוגדרה נחלה כ"חלקת אדמה חקלאית בגודל שנקבע על ידי שר החקלאות בהתייעצות עם מינהל התכנון, הנמצאת בבעלות המדינה, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח והוחכרה – לתקופה ארוכה – למתיישב לצורך פרנסתו מהמשק החקלאי שפותח או שפיתח בחלקה זו".

8.בהתאם להחלטה 279 של מועצת מקרקעי ישראל "יישמר עקרון אי פיצול הנחלה".

9.כל נחלה כוללת שטחי קרקע שנועדו לשימושים שונים. חלקה א' הנה שטח קרקע המיועד למגורים ולמבני משק של המחזיק בנחלה או בני משפחתו ומעובד על ידו. חלקה ב' מיועדת לחקלאות בלבד ואינה צמודה בהכרח לבתי המגורים.